המחלקה לעיצוב אופנה, שנקר מציגה: מחזור תשפ"ב - 2022

​

אילו חיים יכלו להיות לי? אהבה זה דבר "טוב" או "רע"?, האם יכולה להתרחש חברות נצחית בין האדם לבגד?, היש צורך אנושי במגע?, מהי אופנה סוריאליסטית עכשווית?

 

31 סטודנטים.ות בשנה ד' של המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, מציגים את קולקציות הגמר לאחר ארבע שנות לימוד במסע מרתק לתוך עולם אופנה משתנה, דרך הסתכלות הבוחנת את המהלכים הדרמטיים המתרחשים בזירות הטכנולוגיות, החברתיות, הגיאוגרפיות והעיצוביות. דרך האוספים האלה מעלים  הסטודנטים שאלות חדשות שלחלקן עדיין אין תשובות ומסקנות ואוטוטו...יוצאים אל דרכם העצמאית והמקצועית במרחב האופנה המקומי והבינלאומי. ההתבוננות במגוון נושאי פרויקט הגמר ממחישה שסביבת הלימודים במחלקה, במיוחד השנה, היא סקרנית, מכילה ומקבלת, אינדיבידואלית, המחזקת את תהליך המחקר העיצובי, כושר הניתוח, החשיבה הביקורתית ומרחיבת אופקים מעין כמוה. 

​

בין הממשי לווירטואלי

נקודת פתיחה נוגעת בנוכחות העצומה של המדיה, הרשתות החברתיות והעולם הווירטואלי בחיים העכשוויים.

השילוב ההיברידי בין העולם שעל המסך והעולם שמחוץ למסך, בין היכולת לגעת ולחוש בחומרים או אנשים איתם אנחנו באים במגע ובין אי היכולת לעשות זאת, הופך את החוויה העיצובית למשובשת ובעלת אפקטים ייחודיים המתחקים אחר פעולת הזמן.

זיכרונות המאוחסנים באופן דיגיטלי, חוויות סינטטיות, אסתטיקות מנוגדות וניסיון לעמת את המרחב הפיזי עם המציאות הרבודה, הן חלק מהסוגיות שהועלו על ידי הסטודנטים. בקבוצה זו עיצוב הקולקציות מבקש לבלבל את הצופה, מזמין אותו להסתכל על הרגיל בפרספקטיבה חדשה, בקומפוזיציות חופשיות, רגשיות ואישיות שאינן קשורות תמיד למציאות המוכרת, תוך שימוש בחושים ובדמיון.

 

בין גוף ונפש

האם לבגד יש את הכוח להרגיע ולהשרות שלווה?  לנתק אותנו מהסביבה ולכנס אותנו לרגע אחד כנה ואינטימי של רגיעה? האם יכול בגד לעבור מסלול חיים הרמוני מבלי שיוחלף בהזדמנות הראשונה בפריט חדש? 

הפנטסטי והאבסורדי באופנה מאפשרים לנו לחשוב מחדש על גוף ונפש. תגובות רגשיות המגרות את הדמיון והחושים בתקווה להגביר את היכולת לחוש אמפתיה אחד לשני גם דרך הגוף החשוף והפגיע.

בקבוצה זו של קולקציות, הסטודנטים בודקים את היכולת לפתח אמפתיה דרך לבוש מעורר חושים ורב דמיון.  התוצאה היא בגד שהוא רגיש לסביבה ועונה על הצורך האנושי באינטראקציה, בגד הנותן אשליה ויזואלית של נורמטיביות ואחיזה במציאות.

 

בין פנטזיה למציאות

אין ספור סיפורים, מיתולוגיות ויצירות אומנות חוגגות את האסתטיקה הרומנטית, הקיטשית אל מול ההתפכחות והפרידה מהתמימות. במבט שאינו מתיימר ומתנצל, מקסימליסטי, מרובה פרטים, פנטסטי, הומוריסטי וביקורתי, בודקים הסטודנטים את הפערים בין שימושיות לקישוטיות נוסטלגית חסרת תכלית, בין רומנטיקה ושברון לב. הקולקציות מוצאות את המופלא במתח שבין דמויות הרואיות לסמלים ומותגים מוכרים בתרבות העכשווית שחלקם נגרעו וזהותם נבחנת, בין יצורים היברידים חדשים שנוצרו מבעלי מלאכה פיזיים לעובדי העתיד,  בין זיכרון דמיוני לזמן העכשווי. 

 

בין חירות ומיניות

אופנה יכולה לנוע על הציר שבין גלוי ונסתר, מוחצן ומופנם, גברי ונשי. 

הקולקציות בקבוצה זו מערערות על הזהויות המוכרות ומרחיבות את הגדרת הגוף והמיניות, תוך  שימוש בגוף כמדיום אומנותי על ידי הדגשה, הבלטה, והעצמה של חירות הביטוי האישי בעיצוב ואופנה. בחלקם זהו דיוקן עצמי העוסק בגבולות של מגדר ובודק את שינויי הגוף והגיזרה על ידי שימוש בחומרים יוצאי דופן לצד פריטים אייקונים היוצרים חזות ספציפית ואישית. 

 

בין המסורתי לעכשווי 

איזו השפעה יש לאמונה דתית עלינו? מסע רוחני בעקבות קונפליקטים אישיים, המטיל ספק בהשלכות התרבותיות, החברתיות והאתניות של טכנולוגיות מתפתחות. אלה ועוד מאפיינים את קבוצת הקולקציות המתעסקות בתלות והפער בין המסורתי והעכשווי.

המשפחה והשבט שלי, הקשר הבין דורי, המפגשים בין ילדות מקומית לעומת תרבויות אתניות יוצרים אינדיבידואליזם וחיפוש זהות אישית. הפרויקטים מדגישים דפוסים מקוריים לצד עבודות יד מסורתיות אל מול טכניקות תעשייתיות,

המחברים בין שני עולמות, זה שנולדים איתו וזה שגדלים אליו.